עבירות קלות ערך והגנת זוטי דברים במשפט הפלילי 

עבירות קלות ערך והגנת "זוטי דברים" במשפט הפלילי
מאת: עו"ד שולמית קהלת - אורן

בחוק העונשין קבועות מספר הגנות לאחריות פלילית אשר במידה ואדם מצליח להוכיח את קיומן מעל לספק סביר - הוא יזוכה מהעבירה המיוחסת לו.

בין ההגנות שמעניק החוק לאדם שנאשם בפלילים קיימת הגנת "זוטי הדברים", אשר קובעת שאדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

בספרות המשפטית ישנה דוגמא מובהקת לעבירה פלילית שנופלת לגדרי הגנת "זוטי דברים" - מקרה בו נוטל פלוני סיגריה מחפיסת אלמוני ללא הסכמתו המופרשת. באופן פורמאלי, מקרה זה הינו בבחינת מעשה גניבה, אך באופן ענייני, אין במעשה הנ"ל את כל הרכיבים המחייבת תגובה עונשית-פלילית.

מטרת הגנת "זוטי דברים" הינה מניעת התעסקות בזוטות והיא מהווה אמצעי לסינון פגיעות קלות, המצויות מחוץ לתחום הפלילי, מבחינה זו, שאין זה צודק להכליל את המעשה כפלילי. במילים אחרות: ההנחה היא שהטלת אחריות פלילית שמורה לפגיעות משמעותיות ולא כל פגיעה בערך חברתי מוגן ראויה להטלת אחריות בתחום הפלילי.

רשימת המקרים בהם מתקיימת ההגנה של "זוטי דברים" איננה רשימה סגורה ואף הכללים לבחינת ההגנה אינם חדים וברורים. יחד עם זאת, חוק העונשין קובע כי גם טיב המעשה, גם נסיבותיו וגם תוצאותיו והאינטרס הציבורי, צריכים להיות קלי ערך.

לבית המשפט השלום בירושלים הוגש כתב אישום (ת.פ. 4005/02) נגד אדם שהואשם בעבירת איומים. על פי כתב האישום, המתלונן, שהיה נהג שאסף ילדים לגנים ולבתי ספר, שכח לאסוף את בנו של הנאשם. בתגובה לכך, רדף הנאשם אחרי רכבו של הנהג, גרם לו לעצור ואז צעק לעברו קללות ואיים כי יהרוג אותו וכי יפגע בו וכל זאת כאשר הוא דופק על חלון הרכב.

הנאשם הכחיש את האיומים שיוחסו לו.

בית המשפט קובע כי גם אם יאמין לגרסת המתלונן הנהג, התנהגותו של הנאשם חוסה בצילה של הגנת "זוטי הדברים", בין היתר, בשל העובדה כי הנאשם פעל מתוך כעס נקודתי וכי למעשה לא היו תוצאות ולא נגרם נזק גוף או רכוש. בנוסף, קובע בית המשפט, כי העבירה לא נעשתה על רקע נסיבות שבהן יש אינטרס ציבורי מיוחד בהעמדת הנאשם לדין
נסיבה נוספת שנלקחת בחשבון הינה כי המתלונן חזר ואמר כי אין לו עניין בהעמדת הנאשם לדין וכי מחל לנאשם מחילה מלאה.

נוכח הנסיבות בתיק בית המשפט מזכה את הנאשם מעבירת האיומים מכוח ההגנה של "זוטי דברים".

במקרה אחר, בית המשפט השלום בתל אביב (ת.פ. 3100/01) דחה בקשה של סניגור לזכות את הנאשמת מטעם ההגנה של "זוטי דברים".

באותו מקרה, קבע בית המשפט כי הנאשמת דחפה את בעלה המתלונן לתוך חדר השירותים, שפכה עליו אבקת כביסה, כופפה את אגודלו, שרטה אותו ביד וטרקה עליו את דלת השירותים.

בפני בית המשפט נטען כי גם נגד הבעל הוגש כתב אישום בנוגע לאירוע זה וכי מאז האירוע יחסיהם של הזוג השתפר.

בית המשפט קובע כי תקיפת הנאשמת את בעלה היתה יזומה וגרמה לו לפגיעה גופנית של שריטות וחתך ביד ועל כן זהו אינו מקרה מתאים לתחולתה של הגנת "זוטי דברים", על אף שבני הזוג ביקשו לבטל את תלונותיהם באופן הדדי.

יש להדגיש כי הגנת "זוטי דברים" חלה אף על משפטי תעבורה, בהם סדרי הדין זהים, באופן כללי, לסדרי הדין במשפט הפלילי ולאחרונה אף ניתן פסק דין מפי בית המשפט התעבורה לירושלים שקבע כי נהג שנאשם בעבירות של הפרעה לתנועה ואי ציות להוראות שוטר מזוכה נוכח הגנת זוטי דברים.

לסיכום, הגנת זוטי הדברים תיבחן בכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ונתוניו ובהיותה הגנה משפטית מובהקת, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בפלילים או בתעבורה.